התפיסה של החברה לגבי המושג נכות השתנתה רבות במהלך השנים וכך גם הדרך בה יש לאמוד את הנכויות והליקויים השונים. כאשר אדם סובל מנכות, זמנית או צמיתה, אורך חייו משתנה ואיכות חייו עלולה להיפגם, עקב כך חוקקו חוקים שונים המגנים על בעלי נכויות ואשר מעניקים להם זכויות והטבות למיניהן.
במדינת ישראל הגוף אשר מוסמך לדון בשאלת הנכות וכן לקבוע את אחוזי הנכות ואת דרגת אי כושר העבודה הוא המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי הוא גוף סטטוטורי, אשר קובע את זכאות המבוטחים לזכויות ולהטבות על ידי הקמת ועדות רפואיות הדנות בכל מקרה לגופו.
נהלי קביעת נכות במוסד לביטוח לאומי
כדי לקבל את מירב הזכויות וכדי להיות מוכר כסובל מנכות יש להגיש תביעה, על ידי מילוי הטופס המתאים, למוסד לביטוח לאומי. התביעה היא עצמאית ואם לא תוגש תביעה לא יקבעו לאדם אחוזי נכות ומכך שהוא לא יוכל לממש את כל הזכויות המגיעות לו לפי חוק.
לפי הגדרת החוק, נכות יכולה להיות נכות פיזית, שכלית ו/או נפשית אשר נובעת ממחלה, מתאונה או ממום מלידה.
לאחר הגשת התביעה לביטוח לאומי התובע יזומן לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תדון במצבו הרפואי ובליקויים מהם הוא סובל, על ידי בחינת מסמכים רפואיים הרלוונטיים המובאים בפניה ושמיעת טענותיו של התובע. להחלטת הוועדה הרפואית יש משקל רב משום שזו קובעת אם יש להכיר בתובע כסובל מנכות, ומכך אם מגיעים לו זכויות והטבות.
סוגי הנכות הנקבעים – נכות זמנית או נכות קבועה
כאשר הוועדה הרפואית מוצאת לנכון לקבוע שמצבו הרפואי של התובע מתהווה לכדי נכות, עליה להגדיר את דרגת אי הכושר, את אחוזי הנכות ואת דרגת נכותו, כלומר, אם לקבוע שהוא נכה זמנית או באופן קבוע.
דרגת נכות זמנית
נכות זמנית נקבעת כאשר הוועדה הרפואית מתרשמת שמצבו הרפואי של התובע ישתנה עם הזמן, כלומר מצבו אינו קבוע, ושישנה סבירות גבוהה לכך שבעתיד הנכות תבטל, לכן היא קובעת אחוזי נכות זמניים אשר מוגבלים לזמן מסוים.
בדרך כלל קצבת נכות זמנית נקבעת לתקופה שלא עולה על שנה, אם אין שינוי או שישנה החמרה במצבו של מקבל הקצבה לאחר סיום התקופה שנקבעה, והוא עדיין זקוק לסיוע, יהיה עליו לעבור ועדה רפואית פעם נוספת.
ההגדרה של נכות זמנית פגה אוטומטית בסיום התקופה שנקבעה וכדי לחדשה על התובע להגיש תביעה עצמאית נוספת כדי להמשיך לממש את זכויות ולקבל את הקצבה שנקבעה לו.
מי שמוגדר על ידי הוועדה הרפואית כלוקה בנכות זמנית זכאי, לאורך כל התקופה הקבועה, לכל ההטבות והזכויות אשר מוקנות על פי חוק לנכים, כולל קצבת נכות, וזאת בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו.
דרגת נכות קבועה
נכות קבועה (נקראת גם: נכות צמיתה) נקבעת כאשר הוועדה הרפואית מוצאת שמצבו הרפואי והליקויים של התובע הם קבועים ואינם צפויים להשתנות בעתיד. הוועדה הרפואית קובעת אחוזי נכות אשר נשארים תקפים עד ליום פטירתו של התובע.
יש לציין, שכאשר נקבעת נכות צמיתה או נכות זמנית לתקופה של 185 ימים ניתן לקבל פטור ממס הכנסה אם אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו הם 100% עבור ליקוי אחד או למעלה מ-89% בשל מספר ליקויים. הזכאות לקבלת הפטור ניתנת רק למי שנקבעו לו אחוזי הנכות הרפואית שצוינו לעיל, מי שנקבעו לו אחוזי נכות רפואית נמוכים יותר לא יהיה זכאי לפטור.
סיכום ההבדלים בין נכות זמנית לקבועה
בשני סוגי הנכויות נקבעים אחוזי נכות אשר לפיהם מוקנות זכויות והטבות על פי חוק.
כאשר נמצא שהנכות של התובע היא זמנית יקבע פרק זמן בו אחוזי הנכות יהיו תקפים. לאחר סיום תקופה זו הנכות תתבטל באופן אוטומטי ויהיה עליו לעמוד בשנית מול הוועדה הרפואית אשר תבחן אם ישנה החמרה במצבו או לחילופין שמצבו אינו השתנה.
מנגד, כאשר נקבעת לתובע נכות צמיתה, אחוזי הנכות שנקבעו לו יוכרו מיום קבלת ההחלטה ועד ליום פטירתו ללא צורך להופיע שוב בפני הוועדה הרפואית.
