ערעור על החלטת ועדה רפואית

כולנו מפרישים מידי חודש סכום ממשכורתנו למוסד לביטוח לאומי, אשר מטרתו הבטחת עזרה כספית אם וכאשר מצבנו הרפואי לא יאפשר לנו להמשיך להשתכר, באופן זמני או קבוע. כדי לקבל פיצוי מביטוח לאומי יש להגיש תביעה אשר נבדקת על ידי הוועדה הרפואית שתפקידה לקבוע אחוזי נכות ודרגת אי כושר עבודה ולהעביר את ממצאיה לוועדה אחרת הקובעת את גובה הקצבה.

להחלטותיה של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי יש חשיבות מכרעת בקביעת הקצבה שיקבל מגיש התביעה. פעמים רבות התובע מרגיש שהחלטת הוועדה אינה צודקת ובמקרה שכזה יש לו את הזכות לערער על החלטותיה.

מה עושים כאשר מעוניינים לחלוק על החלטות של הוועדה?

הגשת ערר- ועדה בדרג גבוה

כאשר מעוניינים לערער על החלטה של הוועדה הרפואית בנוגע לאחוזי הנכות יש להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים. כמו הוועדה הרפואית, גוף זה הוא חלק מהמוסד לביטוח לאומי והוא מורכב משניים או שלושה רופאים וממזכיר ועדה. ניתן להגיש ערר על החלטותיה של הוועדה הרפואית אם היא קבעה לתובע פחות מ-80% נכות.

כאשר מעוניינים לערער על החלטה של הוועדה הרפואית הנוגעת לדרגת אי כושר עבודה, יש להגיש ערר לוועדת נכות (עררים) אשר גם היא פועלת תחת המוסד לביטוח לאומי ומורכבת משניים או שלושה מומחים בתחומי שיקום הרפואה והתעסוקה.

ניתן להגיש ערר על החלטותיה של הוועדה רפואית אם היא קבעה לתובע דרגת אי כושר נמוכה מ-74% או כאשר היא קבעה שהוא כלל לא איבד את יכולתו לעבוד.

ערעור על אחוזי נכות וערעור על דרגת אי כושר יש להגיש בכתב בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה הרפואית בדואר ואת נימוקי הערעור ניתן להגיש בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה, לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב ביותר למקום מגוריו של התובע.

יש לציין, שכאשר מעוניינים לערער על החלטותיו של פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי ניתן להגיש ערעור בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה.

ועדות הערר יכולות להחליט להפוך את החלטת הוועדה הרפואית ולקבוע אחוזי נכות גבוהים או נמוכים יותר או להשאירה כשם שהיא. כאשר ועדות הערר מחליטות להשאיר את החלטת הוועדה הרפואית על כנה ניתן לערער באופן חלקי על החלטותיהן.

לערעור לבית הדין האזורי לעבודה

למרות שניתן לערער על החלטות של הועדות הנ”ל, הערעור מוגבל לשאלות משפטיות בלבד ולא ניתן להגיש ערעור לבית הדין בנוגע להחלטות של הוועדה הרפואית המקורית.

את הערעור יש להגיש לבית הדין האזורי לעבודה הקרוב ביותר למקום מגוריו של התובע בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה של ועדת הערר בכתב. במידה והתובע זקוק לכך, הוא זכאי לבקש סיוע משפטי ללא עלות מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.

על החלטת בית הדין האזורי לעבודה ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה.

זכות הערעור של המוסד לביטוח לאומי

כשם שהתובע זכאי לערער על החלטותיה של הוועדה הרפואית, גם המוסד לביטוח לאומי רשאי לערער על ממצאיה של הוועדה וזאת משום שהחוק רואה את הוועדה הרפואית כגוף ניטראלי.

כאשר המוסד לביטוח לאומי מגיש ערעור עליו להביא נימוקים המבוססים על מסמכים רפואיים או תוצאות של בדיקות רפואיות שעבר התובע. אם ביטוח לאומי לא יבסס את ערעורו בצורה נכונה יפחתו הסיכויים לכך שהוא יתקבל.

על הביטוח הלאומי להגיש את הערעור בתוך 30 ימים מקבלת ההחלטה לוועדת הערר שעל החלטתה לא ניתן לערר אלא אם מדובר בשאלות משפטיות, כפי שצוין לעיל, ואת הערעור יש להגיש לבית הדין האזורי לעבודה.

חשיבות הזכות לערעור

ההחלטה של הוועדה הרפואית היא אינה המילה האחרונה ויש דרכים לנסות לשנות אותה. קביעתה של הוועדה יכולה להיות הרת גורל עבור תובעים אשר אינם יכולים להמשיך להשתכר וכן היא עלולה לצמצם את הזכויות המגיעות לתובע מכוח החוק.

לדוגמא, אחת מהזכויות המגיעות לנכים בישראל מכוח החוק היא פטור ממס הכנסה כאשר הוועדה הרפואית קובעת אחוזי נכות רפואית בשיעור של 100% עבור ליקוי אחד או בשיעור של 89% בשל מספר ליקויים. אם הוועדה קבעה לכם אחוזי נכות רפואית נמוכים יותר אתם לא תהיו זכאים לפטור, אולם אתם רשאים לערער על החלטתה לפי המפורט לעיל.

אולי יעניין אותך גם:

ניכוי אחוזי נכות עקב ‘מצב קודם’ – מה עושים?