קצבת נכות כללית נקבעת למי שיכולתו להשתכר ולהתפרנס נפגעה או הצטמצמה באופן ניכר בעקבות מצבו הרפואי. כדי לקבל קצבת נכות כללית יש להגיש תביעה לסניף של המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים של התובע ועליו לפרט את הליקויים מהם הוא סובל בצירוף מסמכים רפואיים המוכיחים זאת.

קצבת נכות חלקית נעה בין הסכומים 1,405- 1,733 ש”ח וקצבת נכות מלאה מגיעה לסכום של 2,342 ש”ח. לקצבת נכות מלאה וחלקית יכולים להתווסף סכומים נוספים עבור נכות רפואית גבוהה, כלומר מעל ל-50% נכות וגם כאשר למקבל הקצבה ישנם תלויים (ילדים ובן/בת זוג).

פירוט הסכומים המתווספים

כאשר למקבל קצבת נכות כללית אין מקורות הכנסה נוספים, כמו: קצבה מקרן פנסיה, שכר עבודה, קצבת אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח וכדומה, הוא יכול להיות זכאי לסכומים נוספים בגין תלויים.

תוספת בגין ילדים – מקבל הקצבה יכול לקבל תוספת של 40% מהקצבה שנקבעה לו עבור כל ילד שיש לו מתחת לגיל 18 או/ו עבור כל ילד שמשרת בצבא או בשירות לאומי (ישנם מוסדות מסוימים שאינם מוכרים לשם קבלת הקצבה) וזאת עבור מקסימום שני ילדים, כלומר מקסימום התוספת שתינתן עבור ילדים היא 80%. כאשר מגישים בקשה לקבלת קצבה עבור ילדים חשוב לשים לב שאכן מתקבלת התוספת המתאימה.

תוספת בגין בן/בת זוג – מקבל הקצבה יכול לקבל תוספת של 50% מהקצבה שנקבעה לו עבור בן זוג. תוספת זו תינתן כאשר בן הזוג אינו עובד או כאשר משכורתו של בן הזוג לא עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק. תוספת לקצבת נכות כללית עבור בן/בת זוג לא ניתנת לעקר/ת בית שבן זוגם לא עובד, מהסיבה שעקר/ת בית לפי החוק מוגדרים כמי שתלויים בבן זוגם על כן בן הזוג לא יכול להיחשב כתלוי בהם.

הגובה המקסימאלי של קצבת הנכות הכללית, כולל התוספות לקצבה, יכולה להגיע לכ- 5,500 ש”ח.

הבקשה והוכחת הזכאות של קצבת הנכות הכללית חלה על האדם הדורש אותה, לכן אם הוא לא יבדוק את כל הפרטים וידרוש את כל התוספות שמגיעות לו הוא עלול לקבל קצבה חסרה.

תנאים לקבלת קצבת נכות כללית

כדי לקבל את קצבת הנכות הכללית יש לעמוד בארבעה תנאים המצטברים:

גילו של המבוטח – מגיל 18 ועד גיל הפרישה ישנה זכאות להגשת תביעה לקבלת הקצבה. מתחת לגיל 18 מדובר בקצבה שונה, גיל הפרישה לגברים הוא 67 ושל נשים הוא 64.

גובה הנכות הרפואית – התובע יזומן לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר תקבע את אחוזי הנכות הרפואית ואת דרגת אי כושר העבודה שלו, הנכות הרפואית נקבעת בהתאם לליקויים מהם הוא סובל. תנאי זה מתקיים כאשר נקבעים אחוזי נכות בגובה של לפחות 60% או/ו דרגת אי כושר בגובה של לפחות 40% כאשר לאחד מהליקויים נקבעת נכות בגובה של לפחות 25%.

דרגת אי כושר- נבחנת יכולתו וסיכוייו של התובע לחזור לשוק העבודה במשרה חלקית או מלאה. תנאי זה מתקיים כאשר נקבע שהוא איבד לפחות 50% מיכולתו להשתכר בעתיד.

מבחן ההכנסה – מבחן זה אינו קבוע והוא נבחן לפי חומרת המצב הרפואי ומשך התקופה בה ישנה זכאות לקצבה. בתנאי זה יש לעמוד באחד מהקריטריונים הבאים:

1. לתובע אין מקור הכנסה אחר מעבודה או ממשלח יד, או לחילופין, יכולתו העתידית להשתכר הצטמצמה ב-50% לפחות.
2. התובע עובד אולם הכנסתו לא עולה על 45% מהשכר הממוצע במשק.
3. התובע עובד אולם הכנסתו לא עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק, כאשר הוא זכאי לקבל את הקצבה למשך תקופה ארוכה או שהליקוי ממנו הוא סובל הוא חמור מאוד.

זכויות נוספות

קצבת נכות מוענקת מכוח החוק למי שעומד בתנאים המצוינים לעיל, מעבר לקצבת הנכות לנכים בישראל ישנן זכויות והטבות נוספות להן הם זכאים מכוח החוק. אחת מההטבות שמוענקות לנכים היא פטור ממס הכנסה, אשר גם הזכאות לו תלויה בממצאיה של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, והיא מותנית בעמידה בתנאים הקבועים בחוק.

אולי יעניין אותך גם:

האם יש תקופת התיישנות במקרים של תאונות עבודה?