מידי שנה נפגעים אלפי אנשים בישראל מרשלנות של המערכת הרפואית ושלוחיה. רשלנות רפואית היא טעות שגררה עמה נזק בעקבות טיפול לקוי או הפרת חובת הזהירות אשר מוטלת על הגורם הרפואי.
במידה ונגרמה רשלנות רפואית, זכאי המטופל הנפגע להגיש תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית לבית המשפט על מנת לקבל פיצוי כספי מהגורם הרפואי המזיק. לנפגע ישנן זכויות רבות ובמאמר זה נעמוד על מספר מהן:
הגורם הנתבע
רוב הטיפולים הרפואיים בארץ הם מוסדיים, קרי, מרבית הטיפולים הרפואיים ניתנים על ידי מוסדות רפואה כמו בית חולים או קופת חולים. על כן, אם הטיפול הרשלני ניתן על ידי רופא, לדוגמא, במסגרת הליך רפואי בבית חולים לנפגע יש זכות להגיש תביעה נזיקית כנגד בית החולים ולא הכרח נגד הרופא המזיק משום שלבית החולים ישנה אחריות שילוחית למעשים ולמחדלים של הרופא שעובד עבורו.
במרבית המקרים, הגורם המתאים ביותר להטלת האחריות הוא המוסד הרפואי מכיוון שכך ניתן לכסות את כל המעשים הרשלניים או המחדלים שאירעו במקרה הנידון. אם יתבע רק הרופא הרשלן יהיה ניתן להוכיח רק את רשלנותו ומכך לקבל פיצוי רק על חלקו בעניין.
עורך הדין
בחירת עורך דין מנוסה חשובה מאוד לניהול ההליך באופן מקסימאלי ולעורך הדין ישנה השפעה רבה על הצלחת התביעה. לאחר בחירת עורך הדין המתאים, לתובע יש זכות לדרוש דיווח שוטף ומלא אודות הנעשה בתיק, להיות מעורב בכל פעולה בה נוקט עורך הדין כולל סכום הפיצוי שיבוקש, בחירת המומחים הרפואיים, בית המשפט אליו תוגש התביעה וכדומה.
כאשר ההליך מתחיל לתובע יש זכות דרוש מעורך הדין ליידע אותו בנוגע להתפתחויות בבית המשפט, הצעה לפשרה, טענות הצד שכנגד וכדומה.
בדיוק כמו שמצפים מרופא, ללקוח ישנה הזכות לקבל את מלוא המידע לגבי תביעתו וסיכויי הצלחתה כדי שיוכל לחשב את צעדיו בצורה מושכלת.
ויתור על סודיות רפואית
לכל אדם עומדת הזכות לסודיות רפואית אשר נגזרת מהזכות לפרטיות. עם זאת, כאשר מגישים תביעת רשלנות רפואית יש לחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית עבור הצד הנגדי כדי שזה יוכל להעתיק את תיקו הרפואי של התובע ולהעמידו לבחינה על ידי מומחה רפואי מטעמו.
בנוסף לכך, לרוב מתבקש התובע לחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית עבור עורך דינו על מנת שזה יוכל לדרוש מהמוסד הרפואי הנתבע מסמכים רפואיים עבור התביעה.
הרשומות הרפואיות
החוק מחייב כל מוסד רפואי לאפשר למטופל לקבל מסמכים רפואיים הנמצאים ברשומות הרפואיות, בין אם הוא פונה בעצמו או על ידי עורך דינו בהצגת כתב ויתור על סודיות רפואית. על כן, זכותו של תובע לקבל מסמכים רפואיים הנוגעים לעניינו מהמוסד הרפואי, ויותר מכך אי המצאה של תיעוד רפואי על ידי המוסד הרפואי מתהווה לכדי עבירה פלילית.
במקרים שהמוסד הרפואי אינו יכול להמציא את המסמכים הרפואיים שנתבקשו ממנו נטל הוכחה יעבור לידיו, אלא אם הוא יספק לבית המשפט סיבה מספקת.
המוסד לביטוח לאומי
הגשת תביעה נזיקית כנגד המוסד הרפואי בו נגרם הנזק אינה שוללת את זכויותיו של התובע מהמוסד לביטוח לאומי. אולם, בתום הדיון בתביעה בית המשפט יקזז את הסכומים ששולמו ושישולמו בעתיד על ידי הביטוח הלאומי על פי חישוב אקטוארי מסכום הפיצוי הכולל.
מכך, התוצאה הסופית של הפיצוי שיתקבל היא הסכום שנקבע עבור התביעה הנזיקית פחות תגמולי המוסד לביטוח לאומי. יש לציין, שבפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון נקבע שאם נמצא שהמזיק אחראי לנזק באופן יחסי, קיזוז התגמולים מהמוסד לביטוח לאומי יהיו יחסיים לאחריות שנקבעה.
מס הכנסה
לאחר עבירת וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אם נקבעו על ידה אחוזי נכות רפואית בשיעור של 100% או בתנאים מסוימים מעל 90% נכות רפואית לתקופה העולה על 184 ימים, התובע זכאי לקבלת פטור ממס הכנסה. כאשר נקבעו 100% נכות הפטור הוא אוטומטי.
לאחר קבלת החלטתה של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי יש לקבל אישור לפטור מפקיד השומה על פטור ממס על ידי הגשת בקשה לפטור ממס לפקיד השומה הקרוב מקום מגוריו של התובע יחד עם עותק נאמן למקור של פרוטוקול הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.
פקיד השומה יקבע את החלטתו בהתאם לסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, חשוב לדעת שאת הפטור ניתן לקבל רטרואקטיבית לתקופה של שש שנים.
