כל מי שמעוניין לקבל זכויות רפואיות דרך המוסד לביטוח לאומי בעקבות נכות, לכאורה או שלא, צריך להכיר את ספר הליקויים.
ספר זה מקבל את התפקיד המשמעותי בקביעת דרגת הנכות עבור אדם שנפגע, ובהתאם להחלטות הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מוגדרת קצבת הנכות. אלא שהאחוזים האלה אינם קבועים, אלא משתנים אחת למספר שנים.
במהלך שנת 2016 חלו שינויים משמעותיים בספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי. שינויים אלה חלו בשתי פעימות והשפיעו במידה רבה על אינספור אנשים. אז מה בדיוק הוחלט לשנות? והאם יש כאן פגיעה בזכויות המבוטחים?
שורה ארוכה של שינויים
את השינויים האחרונים של המוסד לביטוח לאומי נחלק למספר קבוצות, על פי סוג המחלה או הנכות הספציפיים. זה מתחיל עם מחלות הדם, בהן הוחלט לפרט על המחלות השונות במקום לכלול אותן בסעיף אחד. לכל מחלה יש התייחסות משלה מבחינת אחוזי הנכות או הקריטריונים, ויש שרואים בכך פגיעה.
מבחינת מחלות הלב מוגדר שהועדה תוכל לקבוע נכות קבועה רק כאשר הטיפול לטענתה יהיה “אופטימלי”. אם במסגרת התקנות יש פגיעה באוכלוסיה מסוימת – תהיה זו האוכלוסייה של חולי לב וסוכרת. התקנות מביאות להקטנה בפועל של אחוזי הנכות שעשויים להיות מוענקים על מחלות אלה.
ההגדרות החדשות בספר הליקויים
בעבר ניתן היה ניתן לקבל כעשרים אחוזי נכות עקב התסמינים הגורמים להפרעות תפקוד, וכחמישים אחוזים במקרים המורכבים יותר. כיום המצב החדש מגדיר שלא תוגדר נכות בדרגה נפרדת עבור הסיבוכים (אלא אם דרגת החומרה היא יותר מ-30%).
באירוע לב בהמשך לכך אחוזי הנכות יבואו בהלימה למצבו של החולה, וזה שונה ובעיקר חמור יותר מבעבר, כשהקריטריונים קבעו שנפגע אירוע לב מקבל באופן אוטומטי מאה אחוזי נכות, בשלושת החודשים הבאים חמישים אחוז, ובהמשך נקבעת דרגת הנכות בהתאם לתפקוד.
המשמעות היא שחלק מהסיבוכים והתסמינים של המחלות האלה לא ייכללו בחישוב החדש של המוסד לביטוח לאומי, מה שמגלם בתוכו על פי הטענות פגיעה משמעותית בזכויות של החולים במחלות חמורות אלה.
משמעות השינויים בספר הליקויים
השינויים החמירו מעט את הקריטריונים הנדרשים לקבלת אחוזי הנכות בחלק מהלקויות. במקרה של פרקינסון, במסגרת השינויים החדשים אין הבחנה בין פגיעה בצד השמאלי לצד הימני, או בין החלק העליון של הגוף לתחתון. התוצאה היא ירידה של אחוז הנכות המינימלי מ-44% לעשרים אחוזים. אך נראה שעבור החולים בפרקינסון בדרגת חומרה גבוהה, האחוזים עלו בעקבות השינוי.
במקרה של שיתוק בארבע גפיים, קיימת חלוקה למגוון רמות של פגיעה. אם לפני השינוי על חולשה בארבע הגפיים היה ניתן לקבל שישים אחוזים ומעלה, השינוי מוביל לדרגות חומרה נכונה יותר של כשלושים עד חמישים אחוזים, ורשימת הזכויות הרפואיות קטנה בהתאם.
מצבים נוירולוגים
השינויים מתייחסים לתסמונות נוירולוגיות, כאשר הוא מגדיר קריטריונים הניתנים למדידה שלהם. גם כאן התווספו במסגרת התקנות ליקויים, אם כי רבים סבורים שהעדכון של האחוזים מהווה החמרה בתנאים. כך גם עבור חלל הפה, הלסתות או השיניים.
העמדה הרשמית של המוסד לביטוח לאומי היא שהתקנות לא מבטאות החמרה של הקריטריונים לקביעת אחוזי נכות אלא חידוד שלהן, וזאת במטרה להגביר את הדיוק וליצור אחידות בהחלטות השונות של הועדות. מן העבר השני של המשוואה, רבים יצביעו על המצבים בהם קטנו אחוזי הנכות או הוחמרו הקריטריונים להגדרה שלהם, ויטענו שיש כאן פגיעה לא מבוטלת באוכלוסיית המבוטחים.
