התיישנות תאונות עבודה

תאונת עבודה היא אירוע מצער לכל הדעות. ישנן עבודות שכרוך בהן יותר סיכון מאחרות אך בכל מקרה של תאונת עבודההתיישנות תאונות עבודה מגיעות לעובד הנפגע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו מהמוסד לביטוח לאומי ובמקרים מסוימים מחברות הביטוח בהן הוא מבוטח. אולם, האם ניתן בכל זמן לתבוע בגין הנזק שנגרם או שהזמן בו ניתן להגיש את התביעה הינו מוגבל?

מהי תאונת עבודה? האם קיימת תקופת התיישנות גם לתאונות עבודה? אם כן, מהי תקופת ההתיישנות? המשיכו לקרוא ולמדו עוד על הנושא.

כיצד מגדיר החוק תאונת עבודה?

החוק אשר עוסק בתאונות עבודה עבור עובדים אשר מבוטחים על ידי המוסד לביטוח לאומי הוא חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-199. חוק זה כולל גם מספר הגדרות, להלן ההגדרות כפי שהן מצוינות בחוק:

פגיעה בעבודה – ״תאונת עבודה או מחלת מקצוע״.

תאונת עבודה – ״תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו״.

מחלת מקצוע – ״מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו״:.

בנוסף, לפי חוק זה נקבע גם שתאונת עבודה אינה מתרחשת רק במקום העבודה אלא שתאונה יכולה להיחשב כתאונת עבודה גם כאשר היא מתרחשת בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה.

כמו כן, החוק מתייחס לרשלנות מצד העובד ביחס לתאונות עבודה: ״אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בעניין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.״

האם קיימת הגבלת התיישנות בתביעות תאונות עבודה?

תקופת התיישנות הינה דבר נפוץ בחקיקה הישראלית וגם בזו העולמית והיא קיימת בדיני נזיקין ובעבירות פליליות. תקופת התיישנות הסטנדרטית בתביעות הקשורות לדיני נזיקין היא 7 שנים, וזה כולל גם תאונות עבודה.

ככלל, את תקופת ההתיישנות מתחילים למנות מהיום שבו נוצרה התובענה, קרי, תאונת העבודה. אולם, כמו בהרבה מקרים בעולם המשפט, בדרך כלל לכלל יש יוצא מן הכלל.

ישנם חריגים מסוימים אשר עשויים להאריך את תקופת ההתיישנות. נרחיב על כמה מהם וכמובן שיש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום של תאונות עבודה בכדי לקבל את מלוא המידע הרלוונטי באופן ספציפי למקרה שלכם.

חריג מספר 1 – מועד גילוי הנזק

חריג זה למעשה משומש פעמים רבות על ידי עובדים שנפגעו בתאונת עבודה וזאת משום שפעמים רבות הנזק מתגלה רק לאחר הרבה שנים.

מועד גילוי הנזק למעשה מתחיל את ספירת תקופת ההתיישנות מהיום שבו התגלה הנזק שנגרם לעובד ולא מהיום שבו קרתה תאונת העבודה.

לדוגמה: לפני מספר עשורים היו עובדים המון עם אסטבס, עובדים רבים במפעלים ובאתרי בניה היו חשופים לחומר הזה ללא ציוד מתאים. כיום, אנחנו יודעים שאסטבס הוא חומר מסוכן אשר יכול לגרום למחלות כמו סרטן מזותליומה, זהו סרטן אשר מקושר ישירות לחשיפה לאסטבס אך סרטן זה מתגבש ומתגלה רק שנים רבות לאחר החשיפה. עובד שלאחר שלושה עשורים מהחשיפה פיתח את הסרטן הזה – תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר מהיום שבו הוא גילה את הנזק ולא מהיום שבו קרה האירוע, שהרי אז ברור שלא היה יכול העובד לדעת שיש נזק.

חריג מספר 2 – כשירות בריאותית ונפשית

אם העובד נמצא במצב שהוא אינו יכול להגיש תביעה מסיבה בריאותית של חוסר הכרה או בריאות נפשית מעורערת, תקופת ההתיישנות גם לא תתחיל להיספר מהמועד שבו קרתה תאונת העבודה.

במצבים כאלה תקופת ההתיישנות תחל כאשר העובד יחזור למצב תקין, למצב שיאפשר לו להגיש תביעה בגין הנזק שנגרם לו עקב תאונת העבודה, או כאשר ימונה לו אפוטרופוס אשר יוכל להגיש עבורו את התביעה הנזיקית.

ככלל, תקופת ההתיישנות בתאונות עבודה היא 7 שנים אולם ישנם מקרים חריגים בהם תקופה זו יכולה להתארך. ציינו לעיל שתי דוגמאות לחריגים לתקופת ההתיישנות אולם ישנם עוד חריגים ולכן יש צורך להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.

אולי יעניין אותך גם:

הגשת בקשה לפטור רפואי ממס הכנסה